שאלת המשך המשך קופסא בשרית שנגעה בשקית
הרב יניב חניאגאלולתשעז25/08/2017
שאלה:
תודה רבה רבה כלומר לאחר 24 שעות אפשר לחזור ולחמם רגיל בקופסא במיקרו בשר?
תשובה:
כן, זו הכוונהתשובות נוספות בנושא-
שקית עם קופסא בשרית חמה שנגעה בשקית עם דברים חלביים
כן, זה נשמע בסדר גמור, פלסטיק הוא חומר אטום וחזק במיוחד, הבשר או החלב לא יעברו ולכן שני המוצרים כשרים.
כן, זה נשמע בסדר גמור, פלסטיק הוא חומר אטום וחזק במיוחד, הבשר או החלב לא יעברו ולכן שני המוצרים כשרים.
כשרות שולחן
את לא מתארת בשאלה כמה חם היה האוכל, אבל אני חושב שאם הוא היה בשקית והחום היה לא רותח ממש, אז אפשר לאכול את האוכל. אני גם חושב שבדרך כלל יש שתי שקיות לפחות, לא? אחת של נייר כזה ואחת נוספת מפלסטיק. בכל מקרה, אני חושב שזה בסדר, כי יש כאן רק חשש שנשפך למישהו וגם אם כן זה קר (מה שנשפך), וגם אם חם- יש שקית.
את לא מתארת בשאלה כמה חם היה האוכל, אבל אני חושב שאם הוא היה בשקית והחום היה לא רותח ממש, אז אפשר לאכול את האוכל. אני גם חושב שבדרך כלל יש שתי שקיות לפחות, לא? אחת של נייר כזה ואחת נוספת מפלסטיק. בכל מקרה, אני חושב שזה בסדר, כי יש כאן רק חשש שנשפך למישהו וגם אם כן זה קר (מה שנשפך), וגם אם חם- יש שקית.
תאונת כשרות -האם יש בעיה?
לפי התיאור שלך זה נשמע בסדר גמור, המיםן שנשפכו נשרפו מיד בחום האש ולכן לא "העבירו" את החלק הלא כשר למחבת. זה בסדא, את יכולה להשתמש
לפי התיאור שלך זה נשמע בסדר גמור, המיםן שנשפכו נשרפו מיד בחום האש ולכן לא "העבירו" את החלק הלא כשר למחבת. זה בסדא, את יכולה להשתמש
תודה רבה רבה- ושאלה בנושא אחר-חצובות בין אשכנזים לספרדים
ההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא ביחס לחצובות. האמת היא שזה לא ממש "ספרדים", אלא יותר גישתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
על פי האשכנזים חצובות מצריכות ליבון קשה כדי להכשיר אותם (כלומר- שריפה באש עד שהן נהיות אדומות), מכיוון שהחצובות של ימינו עשויות כך שכמעט ולא ניתן להלבין אותם- הרי שלמעשה אין דרך "להכשיר" חצובות ולכן בפסח, לדוגמא, יש לעטוף אותן בנייר כסף.
הרב עובדיה אומר שמכיוון שיש שם תמיד אש, הרי שלא צריך להלבין את החצבות אלא מספיקה להן הגעלה רגילה ולכן ניתן בפסח להכניס אותן למים רותחים (הגעלה) וזהו...
זה בעיקר ההבדל, הוא לא נוגע לך, כי את מדברת על סיר שמונח עליהן, לא על החמץ שבהן...
ההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא ביחס לחצובות. האמת היא שזה לא ממש "ספרדים", אלא יותר גישתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
על פי האשכנזים חצובות מצריכות ליבון קשה כדי להכשיר אותם (כלומר- שריפה באש עד שהן נהיות אדומות), מכיוון שהחצובות של ימינו עשויות כך שכמעט ולא ניתן להלבין אותם- הרי שלמעשה אין דרך "להכשיר" חצובות ולכן בפסח, לדוגמא, יש לעטוף אותן בנייר כסף.
הרב עובדיה אומר שמכיוון שיש שם תמיד אש, הרי שלא צריך להלבין את החצבות אלא מספיקה להן הגעלה רגילה ולכן ניתן בפסח להכניס אותן למים רותחים (הגעלה) וזהו...
זה בעיקר ההבדל, הוא לא נוגע לך, כי את מדברת על סיר שמונח עליהן, לא על החמץ שבהן...
קמח מנופה
לפי התיאור שלך נראה לי בסדר להשתמש בקמח, גם הזמן שחלף הוא לא ממש ארוך, גם אכן היה קריר בתקופה זו וגם הקמח עבר ניפוי בחברה, לדעתי ניתן לאכול את הלחמניות אחרי האפיה.
לפי התיאור שלך נראה לי בסדר להשתמש בקמח, גם הזמן שחלף הוא לא ממש ארוך, גם אכן היה קריר בתקופה זו וגם הקמח עבר ניפוי בחברה, לדעתי ניתן לאכול את הלחמניות אחרי האפיה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא כשרות
מוצרים
